<h1>יחוסי תנאים ואמוראים לרבינו יהודה ב"ר קלונימוס משפירא רבו של הרוקח — ערך גביהה</h1>
<h2>דף נט:</h2>
וביבמות פ' הבא על יבמתו ת"ר אנוסת עצמו ומפותת עצמו לא ישא ואם נשא נשוי. אנוסת חברו ומפותת חברו לא ישא ואם נשא ראב"י אומר הולד חלל וחכמים אומרים הולד כשר וכו', עד אזל [ס' ע"א] רב גביהה מבי כתיל אמרה לשמעתיה קמיה דרב אשי הא דאמר רב הונא ומוציאה בגט, לראב"י דאמר אנוסת עצמו ומפותת עצמו אם נשא נשוי ואותביה מהא (וקאמר) [ד]רב ור' יוחנן דאמרי תרוויהו בוגרות ומוכות עץ לא ישא ואם נשא נשוי מפני שסופה לבוא לידי כך תחתיו הכא נמי סופה להיות בעולה תחתיו ומיתותב מיהא ומשמע דליתה לדרב הונא ואין צריך להוציאה לא בוגרות ולא מוכת עץ ולרב ולר' יוחנן ניחא דאפילו בדאורייתא סמכינן דכיון שסופה להבעל תחתיו לא יוציא דאם יוציא נאסרה עליו עולמית דומיא דההיא דהחולץ ליבמתו [ל"ו ע"ב] מת הולד של היבמה שהניחה המת מעוברת בתוך שלשים יום ועמדה ונתקדשה אמר רבינא אם לישראל נתקדשה חולצת שמא נפל היה וצריכא חליצה ויקיים המקדש ואם אשת כהן שהחליצה פוסלה ממנו אעפ"י שהחכמים אומרים אם לא שהה ולד הוא בספק לרבנן ולרשב"ג מאי נפל אע"ג דרבנן פליגי עליה דרשב"ג ונראה דהילכתיה כוותיה אפילו הכי מקילינן כרבנן ואינה חולצת ויקיימנה הכהן זה משום גירושין וה"ה בכאן אם נשא נשוי כדברי הכל דלא יוציא אבל לרב דאמר הכא יוציא נראה דכ"ש התם דיוציא ולא חיישינן לתקלתא דכהן וכרב שרביא דאמר התם אחת זו ואחת זו חולצין, ונראה דלרב שרביא אפילו אם בבוגרות ומוכת עץ יקיים הכא יוציא דהא כל ימיו באיסור ספק יבמה לשוק עומדת לרשב"ג בודאי ולרבנן בספק אבל הכא אין כאן ספק דלא ישא לכתחלה קיימא לן כר' אליעזר ור' שמעון דמכשירין בבוגרות ואפילו ר' מאיר דאמר ולא את הבוגרות כיון דמקצת בתולה היא לא יוציא...
